בן שהדה וחוסין. נולד ב-1.7.1935, בן למשפחה בדואית מכובדת משבט חוג'יראת בדהרה - ביר אל מכסור.

אביו היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר בצפון, ומהראשונים ששירתו במשטרה הבריטית.

איברהים גדל והתחנך בכפרו. מצעירותו בלט בצניעותו ובאהבתו לזולת וכולם כיבדו ואהבו אותו. הוא תמיד רצה לעזור וראה בכך מטרה חשובה בחיים. נהג לסייע לזקני הכפר, ולא פעם הסיע אותם לדואר לקבלת קצבת הזקנה.

בשנת 1956 התגייס למשטרת ישראל והשתלב ביחידה בנצרת. הוא ראה את השירות במשטרה כשירות לאוכלוסייה הבדואית באזור, ובמסגרת שירותו פיתח קשרים עם המוסדות הממשלתיים. במחוז הצפון של משטרת ישראל זיהו את הפוטנציאל הטמון בו ואת כושר מנהיגותו, לכן לא פעם הטילו עליו לטפל בסכסוכי דמים משפחתיים.

בשנת 1963 התחתן איברהים עם בחירת ליבו עטאף מוחמד והקים משפחה לתפארת, אשר מנתה שישה ילדים: הבנות סבחה, חיאת, אחלאם וסחר, והבנים חוסין ומוסטפא.

רב-סמל איברהים גדיר נפל בעת שירותו ביום 7.10.1976. באותו יום הוא נסע עם חבריו הקרובים לציד, שהיה תחביבו, במהלכו לקה בדום לב ונפטר. בן ארבעים ואחת בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין בביר אל מכסור. הותיר אחריו אישה הרה ושישה ילדים. בנו איברהים נולד כעבור זמן קצר, ונקרא על שם האב שלא זכה להכיר.

במהלך השנה שאחרי נפילת איברהים כל הבנים שנולדו בכפר נקראו על שמו, כדי להנציח את זכרו.

איברהים מונצח באנדרטת החללים הבדואים בצפון הארץ ובאנדרטת חללי משטרת ישראל אשר במכללת השוטרים בבת שמש.